אימהות רבות פונות בשאלה: "האם הנקה בלילות גורמת לעששת?" אבחון של עששת בקרב תינוקות ופעוטות מלווה במרבית המקרים בהמלצת אנשי מקצוע להפסקת הנקה מיידית. המלצה זו להפסקת הנקה אינה מגובה בספרות המקצועית. ארגוני הבריאות העולמיים ממליצים על הנקה מלאה עד גיל 6 חודשים ועל המשך הנקה עד גיל שנתיים ומעבר כל עוד שני הצדדים (אמא וילד) מעוניינים בכך. עששת היא מחלה זיהומית כרונית בה נגרם נזק לחומר השן ע"י חיידקים. פגיעה בחומר השן תלויה בנוכחות חיידקים מסויימים בשילוב סוכרים ופחמימות בחלל הפה לאורך זמן. גורמי סיכון אפשריים בעלי השפעה על התפתחות עששת כוללים: • הרגלי צחצוח: רובד ושאריות מזון על השן שלא נוקו ביסודיות • הרגלי תזונה: מזונות דביקים כגון פירות יבשים, קורנפלקס, פריכיות • פגמים מולדים במבנה השן \חבלות ההמלצה היא להגיע לבדיקה ראשונה אצל רופא שיניים לילדים עם בקיעת השן הראשונה ועד גיל שנה לכל המאוחר וזאת על מנת לאתר את אותם ילדים המצויים בסיכון גבוה לעששת. למעשה חלב אם לבדו מהווה גורם מגן בפני עששת. חלב אם בשילוב סוכרים נוספים (פחמימות כחלק מתפריט המוצקים) יכול להוות גורם סיכון לעששת. הנקה כשלעצמה אינה גורמת לעששת. במקרים של הנקת לילה, בהם לא בוצע ניקוי יסודי של השיניים ובשעות אלה של זרימת רוק מופחתת - גובר הסיכון אצל חלק מהילדים להתפתחות עששת. במקרים של עששת בגיל הצעיר ההמלצה תהיה תחילה על מעקב פעיל - שיפור יסודיות הצחצוח, הפחתת מאכלים שנדבקים לשן, שתיית מים לשטיפת הפה, מריחת ג'ל פלואוריד לשליטה בהתקדמות העששת ומעקב תכוף אצל רופא השיניים. במקרים שבהם העששת לא נעצרת, נשקול הגבלת ההאכלה בלילה וניגוב השיניים במידת הצורך ע"י גאזה או חיתול בד ("טטרה") רטוב. הפסקת הנקה אינה נדרשת.
